איבדתי את הרצון לעזור לחמותי כשראיתי מה עשתה. אבל גם לעזוב אותה אני לא מסוגלת.
יש לי שני ילדים. הילדים שלי הם משני אבות שונים. הבת הראשונה שלי היא תמר, היום בת 16. אביה של תמר משלם מזונות ונמצא איתה בקשר קבוע. למרות שבעלי הראשון נשוי היום שוב ויש לו עוד שני ילדים מהנישואים השניים, הוא לא שוכח את הבת שלנו.
הבן שלי, לעומת זאת, היה פחות בר מזל. לפני שנתיים, בעלי השני חלה בפתאומיות, ולאחר שלושה ימים בבית החולים נפטר. קשה לי להאמין שהוא איננו, לעיתים נדמה לי שהדלת תיפתח והוא ייכנס יחייך ויאחל לי יום טוב. ואז אני בוכה כל היום.
בזמן הזה הייתי מאוד קרובה לאמא של בעלי המנוח, דליה. היה לה קשה בדיוק כמוני בכל זאת, הבן שלי היה בנה היחיד. נשארנו יחד, תמכנו אחת בשנייה ועברנו ביחד את התקופה האיומה הזו. היינו מדברות הרבה בטלפון ונפגשות תדיר. יחד דיברנו על בעלי.
אפילו שקלנו לעבור לגור יחד בשלב מסוים, אבל בסוף דליה שינתה את דעתה. כך חלפו שבע שנים. לאורך כל השנים האלה דליה ואני היינו ביחסים נהדרים, אפשר לומר שהיינו ממש חברות.
כשהייתי בהריון, דליה העלתה פתאום את נושא בדיקת האבהות, לא לגמרי ברור לי למה. התברר שראתה פעם תוכנית טלוויזיה בה גבר גידל במשך שנים ילד של מישהי אחרת, ואז גילה את האמת. אמרתי לה מיד שזה שטויות.
“אם גבר מטיל ספק ברור שהוא לא יהיה אבא אמיתי, אלא רק אבא של שבת!”
דליה הסכימה איתי, והיא הייתה בטוחה שאני בהריון מהבן שלה. חשבתי שכשאולד, דליה תרצה בדיקת אבהות, אך היא לא אמרה כלום.
בקיץ האחרון דליה חלתה מאוד ומצבה הידרדר מהר. החלטתי שכדאי שתעבור לגור לידי. חיפשתי עבורה דירה בעזרת מתווך והתחלנו לפעול בכיוון.
כשדליה הגיעה לאשפוז, הייתי צריכה להביא למתווך את תעודת הפטירה של בעלה. היא לא יכלה בעצמה, אז נסעתי לדירתה וחיפשתי את המסמך בתיקיה.
במהלך החיפוש, מצאתי מסמך אחר שגרם לי לעצור בדיקת אבהות. הסתבר שכשהבן שלי היה רק בן חודשיים, דליה עשתה בדיקת אבהות שווידאה שהוא בן של בעלה.
הייתי בהלם. במשך כל השנים, דליה בעצם לא האמינה לי… לא שתקתי, סיפרתי לה על כך. עכשיו היא מתנצלת ואומרת כמה טיפשה הייתה, אבל אני לא מצליחה להירגע. תחושת הבגידה יושבת עליי כל השנים האלה והיא שמרה את זה בסוד!
עכשיו קשה לי לעזור לדליה. ובכל זאת, אני יודעת שהיא לבד ואין מי שיעזור לה.
אני לא רוצה לקחת מהבן שלי את סבתא שלו, ולכן אמשיך לעזור לדליה. אבל החום והאמון שהיו, כבר לא יהיו שם…
