יומן אישי, יום חמישי, תל אביב
לצידי על ספסל בגינה ישבה ילדה בת חמש. היא נענעה ברגליה וסיפרה לי על חייה:
אבא שלי לא ראיתי אף פעם. הוא עזב אותי ואת אמא שלי כשהייתי ממש קטנה. אמא שלי נפטרה בשנה שעברה. המבוגרים אמרו לי שהיא הלכה לעולם.
הילדה הביטה אליי בעיניים חמות והמשיכה:
אחרי הלוויה, דודה עדי, אחותה של אמא שלי, עברה לגור איתי. סיפרו לי שדודה עדי עשתה דבר טוב ומכובד בכך שלא שלחה אותי לבית הילדים. אמרו לי שמרגע זה היא האפוטרופוס שלי, ואני אשאר איתה לדירה.
הילדה השתתקה לרגע, הסתכלה מתחת לספסל, ואז המשיכה לספר:
“כשעברתי לדודה, היא התחילה לעשות סדר בבית. היא אספה את כל החפצים של אמא שלי ופינתה אותם לפינה. היא רצתה לזרוק אותם, ואני התחלתי לבכות. ביקשתי ממנה לא לעשות את זה, אז היא הרשתה לי לשמור אותם. עכשיו אני ישנה בפינה ההיא. בלילה אני מתכרבלת מעל הדברים של אמא שלי, שם הכי חמים לי, כאילו היא עדיין איתי.”
כל בוקר דודה עדי נותנת לי משהו קטן לאכול. היא לא טבחית כמו אמא, אמא שלי הייתה מבשלת הרבה יותר טעים, אבל היא מבקשת ממני לסיים הכל. אני לא רוצה להעציב אותה, אז אני אוכלת מה שהיא נותנת. אני מבינה שהיא עושה מאמץ להשתדל בשבילי, זה לא אשמתה שהיא לא מבשלת כמו אמא. אחרי האוכל היא שולחת אותי לגינה, ואני יכולה לחזור הביתה רק כשהשמש כבר שוקעת. דודה עדי באמת נחמדה אליי מאוד.
דודה אוהבת להתגאות בי בפני הדודות שהיא מכירה. אני לא מכירה את כולן, אבל הן באות כמעט כל יום לבקר. דודה עדי יושבת איתן לשתות תה, מספרת להם סיפורים משעשעים, מדברת אליי מילים יפות ומפנקת את כולנו בעוגיות מתוקות.
פתאום הילדה לקחה נשימה עמוקה ואמרה:
אני לא יכולה לאכול רק מתוקים, אבל דודה אף פעם לא כועסת עליי. היא תמיד טובה אליי. ניתן לי אפילו בובה פעם, אמנם הבובה קצת חולה יש לה רגל פגומה ועין שמדי פעם מתעוותת. אמא שלי מעולם לא נתנה לי בובה פגומה.
הילדה קפצה מהספסל, קיפצה על רגל אחת ואמרה:
“אני חייבת ללכת, דודה אמרה לי שהיום הדודות מגיעות, ואני צריכה להיות לבושה יפה. היא הבטיחה לי עוגה טעימה אחרי זה. להתראות!”
היא נעלמה במהירות, ונותרתי לשבת ולחשוב. המחשבות שלי הסתובבו סביב דודה עדי ה”טובה.” אני שואלת את עצמי, מה המשמעות של הדודה הזאת? למה היא רוצה שכל העולם יחשוב שהיא נפלאה? האם אפשר להסתכל על ילדה קטנה שישנה על הרצפה ומתחבקת עם בגדים של אמא שנפטרה, מבלי להרגיש כלום…
