אחרי שאבא שלה עזב את הבית, עדי פיתחה אליו סלידה חזקה. למרות שהוא הבטיח לשמור איתה על קשר קבוע, היא לא רצתה לשמוע ממנו. בכל זאת, סבתא שלה התעקשה שוב ושוב שתחייג אליו, והדגישה שאף על פי הכל, הוא עדיין אבא שלה ושחשוב לא לנתק קשר. עדי הרגישה שזה מוזר, במיוחד כי גם אמא שלה לא דיברה עם הגרוש שלה. ועם זאת, היא ניסתה לא להכעיס את אמא, ומדי פעם הלכה להיפגש עם אבא שלה.
פעם אחת הוציאו אותה מבית הספר באמצע היום כדי לראות את אבא שלה. המורה כעסה, אבל לא יכלה לעצור את זה כשהאבא של עדי בעצמו בא לקחת אותה. כשעדי הגיעה לבית של אבא שלה, שמעה במקרה כמה בנות מהכיתה רכלו על כך שיש לה אולי אחות. בהתחלה לא רצתה להאמין, אבל לא היה לה ספק כשראתה את המשפחה החדשה של אביה אשתו החדשה והבת הקטנה שלהם. האמא החורגת של עדי קיבלה אותה בסבר פנים יפות, התעניינה בלימודיה ודאגה לכל פרט. אבל אבא שלה נשאר מרוחק, ישב שקוע במחשב שלו כמעט בלי להקדיש להן תשומת לב.
עם הזמן, אבא שלה התחיל לקחת אותה אליו הביתה לעיתים תכופות יותר, וביקש ממנה לשמור על אחותה החורגת. עדי לא אהבה את התפקיד הזה, וגם לא ראתה בילדה אחות אמיתית. ובכל זאת, נכנעה לעיתים קרובות מתוך רצון להראות “נורמליות” מול אביה, בדיוק כמו שאמא וסבתא שלה רצו. כאשר אבא שלה ביקש שתישאר עוד זמן בדירה שלו, עדי סירבה בטענה שהיא חייבת להכין שיעורי בית. האבא בכלל לא התבלבל, ופשוט הציע לה להישאר ולשמור על אחותה הקטנה בזמן שהוא ואשתו יוצאים.
עדי הרגישה פגועה ולא מוערכת. בשלב מסוים החליטה שהיא לא מוכנה לשוב לבית אביה. כשאבא שלה התקשר לברר איפה היא והזכיר לה את האחריות שלה כלפי אחותה החורגת, עדי עמדה על שלה והבהירה שהיא לא מוכנה להיות מנוצלת כבייביסיטר בחינם. היא ציינה שאבא שלה כמעט לא מדבר איתה בזמן שהוא שם, ומעביר את כל האחריות עליה בזמן שהוא רק עוסק בענייניו. התחושה שאינה מוערכת והיעדר תשומת הלב הרחיקו אותה ממנו, עד שהקשר נותק כמעט לגמרי.
גם ניסיונות חוזרים ונשנים מצד אביה ואשתו לחזור בקשר עם עדי לא הביאו לשום שינוי. בסוף, היא בחרה לעמת אותו ישירות ולשאול מה הסיבה להתנהגותו. התשובה שלו הייתה כנה אך כואבת הוא הודה שצריך מישהו שישמור על הילדה הקטנה ולא טרח אפילו להעמיד פנים שמתגעגע אל עדי.
כך נותר הקשר ביניהם פגוע ולא פתור, בלי שום סיכוי לפיוס באופק. ההתנהגות של אביה גרמה נזק שאי אפשר לתקן, ועדי נותרה עם תחושת ניצול וחוסר הערכה.
