נועה era מאוד מאוהבת במאיר, וראתה בו את בן הזוג האידיאלי. למרות רצונה להינשא לו, אביה של נועה לא קיבל את הבחירה שלה. אמה, לעומת זאת, התרככה כלפי מאיר כשזה הביא לה זר פרחים גדול בפגישה הראשונה שלהם. אך אביה של נועה נותר ספקן. הוא שם לב שלמרות שמאיר הזמין את נועה למסעדה, בסוף היא זו ששילמה, כי מאיר טען שאין לו מספיק כסף בכרטיס. בנוסף, מאיר היה מובטל, והסביר שהוא מחפש עבודה אך אינו מצליח למצוא.
ובכל זאת, מאיר הציע לנועה נישואין, והיא הסכימה. בעזרת אמה, הצליחה לשכנע את אביה לתת את ברכתו. אך האב הזהיר אותה בבירור: היא תהיה המפרנסת היחידה, כי מאיר לא יהווה עזר אמיתי. הוא גם הודיע שלא יתמוך כלכלית בחתנה.
למרות כל ההסתייגויות, נועה התחתנה עם מאיר. אביה עזר בחגיגה, נתן להם חצי מהרכב והסכים לשלם את שכר הדירה. החברות של נועה קינאו בתמיכה הזו. בחודשים הראשונים לאחר החתונה, הכול נראה שקט, אך עד מהרה החלו הקשיים. מאיר לא הצליח להשיג אף עבודה, וכפי שאביה חזה, נועה הפכה למפרנסת הבית.
יום אחד, חמותה של נועה הציעה לאביה להעסיק את מאיר במשרה טובה. נועה פנתה אל אביה, שהסכים לבסוף ונתן למאיר עבודה כעוזר מסגר. אך מאיר לא עמד בלחץ, ופרש אחרי עשרה ימים בלבד. הוא התעמת עם נועה, התלונן שאביה משפיל אותו עם משרות פשוטות, וטען שמגיע לו להיות בתפקיד ניהולי.
נועה פנתה שוב לאביה לייעוץ, והוא תהה מהן הכישורים של בעלה. התברר שמאיר אפילו לא סיים תואר באקדמיה, וטען שהיו לו בעיות עם המרצים. למרות זאת, האמין שהוא מתאים לכל תפקיד, בלי רקע או ניסיון.
אביה של נועה כעס מאוד, והסביר לה שמנהלים מצליחים אחרי שנים של עבודה קשה. הוא לא הסכים לשים מישהו ללא השכלה או ניסיון בתפקיד בכיר, וסירב לעזור למאיר. הוא שב והזהיר את נועה, אך היא לא הקשיבה.
בהמשך, גילה מאיר את כוונותיו האמיתיות, הודה שפשוט לא אוהב אותה, ושהוא רואה בנישואיהם סידור זמני. רמז על גירושים, ודרש להיערך לחלוקת הרכוש. אך שוב טעה אביה של נועה אבטח את הדירה על שמו, מתוך חשש לאפשרות כזו.
הסיפור של נועה מלמד אותנו עד כמה חשוב לבחון היטב מערכות יחסים ולא להתעלם מאזהרות שמגיעות מתוך ניסיון חיים. לפעמים, האהבה לבדה אינה מספיקה ויש להקשיב גם לשכל הישר ולמשפחה שמבקשת בטובתנו.
