שלום, נשמה, יש לך אולי משהו ממש בזול? הייתה אומרת סבתא נחמה בכל פעם שנכנסה לאיטליז בשוק הכרמל בתל אביב. בכל שבוע, באותה שעה, צועדת אל תוך החנות סבתא נמוכה
שלום, גברת, תני לי בבקשה את מה שהכי זול שיש לך, אמרה הקשישה בכל פעם שנכנסה לאטליז. בכל שבוע, בדיוק באותה שעה, הייתה נכנסת בדלת האטליז אישה קטנה וצנומה
Me senté cómodamente en mi escritorio, con el portátil abierto y una taza de café bien cargado. Tenía que terminar algunos asuntos del trabajo.
כולם אמרו לי שכדאי שאתחתן, כי מה הטעם ללמוד כל כך הרבה הרי לא תגיעי רחוק. היה עדיף שתתחתן אם היא כבר לומדת כל כך הרבה, תישאר רווקה זקנה. מי בכלל יתחתן איתה?
מתנה נו, בני, ספר לי, איך עבר עליך היום? איך הלך בגן? כשחזרתי הביתה מהעבודה, הרמתי את יונתן, הבן שלי בן החמש, והושבתתי אותו לצידי על הספה, סידרתי לו את
כולם אמרו לי שאני צריך להתחתן, מה המשמעות של כל כך הרבה לימודים… בכל מקרה, אי אפשר להתקדם רחוק. “אולי עדיף שיתחתן… כי אם הוא רק לומד
כולם תמיד אמרו לי להתחתן, כי באמת בשביל מה ללמוד כל כך הרבה… הרי ממילא לא תגיעי רחוק. “יותר טוב שתתחתן כבר… ואם רק תמשיך ללמוד ככה, תישאר רווקה זקנה.
“דנה, אני מביא את המאהבת שלי לגור איתנו, ואת יכולה לישון במטבח”, פלט יובל, אבל הוא לא ידע שכבר קראתי לבעלה של המאהבת לכתובת שלנו.
Grité por la ventana: ¡Mamá, pero qué haces tan temprano! ¡Te vas a helar! Ella se giró, saludando con la pala como si fuera un cetro: Para que vosotras
יומן אישי מתנה לאמא – עומר, אני צריכה את העזרה שלך עם המתנה לאמא. ישבתי בסלון, הטלפון מונח על השולחן לידי, ושירי בעלי שוכב מרוח על הספה עם שלט הטלוויזיה